역대하 6:9의 미드라쉬

אָז יַבְדִּיל משֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין אָדָם מְמַלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ, מַהוּ בְּכֶסֶף, רַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאוֹהֲבִין דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּכֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, טז): וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף. אָמַר רַב נַחְמָן מִי שֶׁאוֹהֵב תּוֹרָה אֵינוֹ שָׂבֵעַ תּוֹרָה, וּמַהוּ (קהלת ה, ט): וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה, מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר תּוֹרָה, לֹא תְבוּאָה, וְאֵינוֹ מַעֲמִיד תַּלְמִידִים, (קהלת ה, ט): גַּם זֶה הָבֶל, אָמַר רַב אַחָא מִי שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמֵּד אֵין לוֹ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. דָּבָר אַחֵר, אֹהֵב כֶּסֶף, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב מִצְווֹת, אֵינוֹ שָׂבֵעַ מִן הַמִּצְווֹת, כֵּיצַד, אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם דָּוִד וּמשֶׁה וְלֹא שָׂבֵעוּ, דָּוִד אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [עפ''י (דברי הימים ב ו, ט)]: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה לִי אֶת הַבָּיִת הַזֶּה, הָיָה דָּוִד אוֹמֵר לְעַצְמוֹ וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה לֹא תִבְנֶה לִי הַבַּיִת אֲנִי יוֹשֵׁב, מֶה עָשָׂה זֵרַז אֶת עַצְמוֹ וְהִתְקִין כָּל צְרָכָיו עַד שֶׁלֹא מֵת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כב, יד): וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהָי, וְכֵן משֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵן הַזֶּה, אָמַר משֶׁה אֲנִי עוֹבֵר מִן הָעוֹלָם וְאֵינִי מַפְרִישׁ לָהֶם עָרֵי מִקְלָט, מִיָּד אָז יַבְדִּיל משֶׁה.

וַיְהִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְאִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעָבְדָהּ פַּלְגָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, צָרָה. וְהָיָה, שִׂמְחָה. אֲתִיבוּן לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ אוֹרָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. אֲתִיבוּן לֵיהּ (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָתִיד לְהִבָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. אֲתִיבוּן לֵיהּ כָּל וַיְהִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָמַר לָהֶם אַף הֵם אֵינָם שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמַתֵּק, וְהַתּוּרְמְסִין צְרִיכִין לִשְׁלֹק, וְחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתְגָרָת בּוֹ הַדֹּב. (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנִּגְנַז בְּבִנְיַן הַבָּיִת. וְהָכְתִיב (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. וְהָכְתִיב (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם קָרַע שִׂמְלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעָרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָכְתִיב (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם בָּא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברי הימים ב ו, ט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. וְהָכְתִיב וַיְהִי הַמַּקְרִיב, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם הוֹלְכִים עִם קֹרַח בְּמַחֲלָקְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָה, מָשָׁל לְבֶן פּוֹלוֹטָמָנִין שֶׁגָּנַב בַּמֶּרְחָץ וְהָיָה הַבַּלָּנִי מִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ שְׁמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן פִּרְסְמוֹ, בָּחוּר אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרַשׁ שְׁמוֹתָן שֶׁל נְשִׂיאִים שֶׁחָלְקוּ עִם קֹרַח וְהָלְכוּ עִמּוֹ, פִּרְסְמָן בְּרֶמֶז (במדבר טז, ב): נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, טז): אֵלֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם וגו', אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁזָּכַר שְׁמוֹתָן בַּדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ה): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם וגו'. אָמְרֵי לֵיהּ אַמְרִינָן דִּידָן אֱמֹר אַתְּ דִּידָךְ, אָמַר לָהֶם כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה, שִׂמְחָה, (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָׁלָיִם. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' וגו', (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר, (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע וגו', (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן. וְהָכְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נוֹלַד מְנַחֵם, וּבוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַפּוֹכֵי עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַפּוֹכֵי שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.